פרחי בני הישיבות - שמו של מלך

'שמו של מלך', פרחי בני הישיבות

הם חמודים, קצביים, שרים יפה, ומשתלבים היטב זה עם זה. מה צריך יותר מזה? פרחי בני הישיבות ידועים יותר בשמם באנגלית, וגם שולטים היטב בשפה האנגלית. אבל לשון הקודש היא שפה בינלאומית, ומי שמסתדר עם המבטא האמריקני, מוזמן להאזין לאלבום הרביעי שלהם – 'שמו של מלך'.

מקהלות וילדים זה בדיוק התחום שאלי גרסטנר מבין ואפילו מתמחה בו. הוא לא מסתפק באזור אחד בארצות הברית, אלא משלב בכל אלבום ילדים מעיר אחרת. הפעם מדובר בברוקלין. מסתבר שהילדים של ברוקלין יודעים לשיר, ועוד מסקנה אחת – גרסטנר יודע לעשות מוסיקה. אין פה מהפכות גדולות, וכל מי ששמע את הביצועים של העשור האחרון בקרב ילדי ארה"ב, יידע לזהות את הז'אנר ללא בעיה. הרבה קצב, קולות מאוד גבוהים של ילדים מוכשרים, ואפקטים שהצעירים אוהבים. קחו למשל את האפקט של צרימת הקול בתדרים הגבוהים, דבר שנעשה שכיח בשנים האחרונות. ישנם מאזינים שמאוד אוהבים אותו, יש כאלה שסובלים ממנו, וישנה קבוצה לא קטנה של מאזינים שכלל לא מודעים לאפקט. זה נראה להם סתם כמו טעות או קפיצה בדיסק. לטעמי האישי, אם כבר שאלתם, זה יכול להיות נחמד אם מכניסים אותו בכמות מזערית. ברגע שמתחילים להשתולל איתו, הוא מתחיל כבר לעצבן.

גרסטנר משתף פעולה באלבום הזה עם אלי ניומן, שמנצח על המקהלה, והתוצאה בהחלט מרשימה. שילובי הקולות וההרמוניות שהמנצח מצליח להפיק מהילדים הופכים את ההאזנה להנאה לא קטנה. השירים הקצביים בולטים יותר בשטח, אבל אסור להתעלם מהשירים השקטים, ונדמה לי, שהם אף עולים באיכותם על האחרים. השיר 'מן המיצר', למשל, משקף בצורה יפה את משמעות המילים שלו. 'המלאך הגואל' הוא ביצוע מחודש לשיר שכבר הופיע באחד האלבומים הקודמים, אבל התוצאה בהחלט שווה את המאמץ.

ואי אפשר בלי שיר אחד מזמירות שבת: 'י-ה ריבון עולם', שיר יפהפה שבהחלט יכול להיכנס לרפרטואר של שולחן השבת שלנו.